מסדרי זיהוי אמורים להיערך תוך הקפדה על כללים נוקשים וברורים, שאם לא כן הם עלולים להוביל לזיהוי שגוי, גם אם בשגגה ובתום לב.
טכניקות רבות בהן נעשה שימוש במהלך מסדר הזיהוי (בין אם במכוון ובין אם לאו) יובילו ככל הנראה לזיהוי האדם הלא נכון.
לדוגמא - אמירות "מרגיעות" כהכנה למסדר זיהוי כגון "אין מה לדאוג, הוא כבר עצור", ישדרו ל"מזהה" את התחושה כי מי אשר עשה את העבירה נמצא כבר במסדר הזיהוי או בספר התצלומים, ובמקום לבחון אם האיש שראה נמצא כלל במסדר, הוא יניח זאת כהנחת עבודה ויחפש את האדם בעל הדמיון הרב ביותר לאיש אותו ראה מבצע את מעשה העבירה ויצביע עליו.