ה"שחזור" וידיעת ה"פרטים המוכמנים"

בכדי להרשיע נאשם על סמך הודאתו, יש צורך גם ב"דבר מה" נוסף, אשר לפעמים משקלו קל כנוצה.  

שחזור האירוע על ידי החשוד, יתמוך ויחזק את אמינות ההודאה - במיוחד במקרה בו מצליח החשוד לשחזר את האירוע, תוך ידיעת "פרטים מוכמנים" המצויים בידיעת מי שנכח בזירת העבירה בלבד.

ברם - לפרקים ה"שחזור" וידיעת "הפרטים המוכמנים" יש בהם כדי להטעות ולזרות חול בעיני המתבונן. 

לפרקים – במקום שהחשוד ישחזר מזיכרונו את האירוע, הוא מובל בידי חוקריו, ה"רומזים" לו כיצד ל"שחזר" את מעשיו.

לפרקים אותם פרטים "מוכמנים" אינם כה מוכמנים, והם ידועים לרבים או לציבור מסויים שהחשוד נמנה עליהם, לפעמים אותם פרטים פורסמו ברבים או שניתן פשוט להסיקם באמצעות ההיגיון והשכל הישר, ולפרקים אותם "פרטים מוכמנים" הובאו לידיעת החשוד במהלך מעצרו או חקירתו.

בפרשת מרק דוד קוזניצוב נרצח אלכסנדר באסוב,  חסר בית שלן על ספסל ב"גן העיר"  בבת-ים, בדקירות סכין. המשטרה עיכבה לחקירה חסרי בית נוספים, שלנו באותו הלילה בגן הציבורי, וביניהם מרק דוד קוזניצוב. בתחילה הכחיש קוזניצוב כל מעורבות במעשה, אולם לבסוף, לאחר חקירות השוטרים, "נשבר" קוזניצוב והודה ברצח באסוב.

לבד מההודאה וה"שחזור" לא הייתה כל ראיה כנגד קוזניצוב, ושום ממצא (כגון טביעות אצבע, כתמי דם וכד')  לא קשר  אותו לביצוע המעשה. הסכין לא נמצאה במקום בו "הודה" קוזיצוב כי השליך אותה. 

התביעה טענה כי יש ליתן משקל מלא להודאותיו של קוזניצוב במשטרה, במסגרתן הודה כי רצח את באסוב, כשאת התוספת הראייתית הנדרשת ("דבר מה") לביסוס הרשעתו, ניתן למצוא בפרטים המוכמנים שמסר קוזניצוב, לטענתה, לחוקרי המשטרה, וכן מהתנהגותו לרבות החלפת בגדיו סמוך לרצח והסתרתם, וכן שקרים שמסר במסגרת חקירתו במשטרה.

לאחר שהוגש כנגד קוזניצוב כתב אישום באשמת רצח, טען כי הודייתו במשטרה אינה אמת, שכן היא הוצאה מפיו בעקבות לחץ חיצוני שהופעל עליו מצד חוקריו, ועקב הלחץ הפנימי בו היה שרוי.

עוד קבע בית המשפט בעניינו:

"בעניינם של שיכורים, מכורים לסמים וחולי נפש נפסק, כי בשל מצבם הנפשי המיוחד של הללו, ככלל יידרש "דבר מה" נוסף ממשי ומהותי ובית המשפט לא יסתפק בקיומו של דבר מה טכני.

גם אני התרשמתי כחברי כב' השופט שנלר כי בגלל אישיותו החלשה, ומחמת היותו מכור לאלכוהול במשך תקופה ארוכה, לא הצליח הנאשם להתמודד עם לחצי החקירה החיצוניים והפנימיים ולכן סיבך תחילה במעשה העבירה את חברו ובהמשך, כאשר הוצגה בפניו על ידי חוקריו התשתית הראייתית לכאורה העומדת כנגדו, למרות שמוחו היה מעורפל ולדבריו לא זכר דבר, הודה בביצוע הרצח, הן על מנת לרצות את חוקריו ולהפחית הלחץ שהופעל עליו והן כמסקנה המתבקשת מהתשתית הראייתית שהוצגה בפניו על ידי החוקר.

רק לאחר שהנאשם חדל לצרוך אלכוהול במשך תקופה ארוכה, במהלך תקופת מעצרו, התבהרה בפניו התמונה, זכרונו או חלק ממנו חזר אליו, והוא החל לראות את המציאות כמות שהיא. בד בבד התחזקה הבנתו ובטחונו כי לא הוא זה שרצח את באסוב".

לאחר שישב במעצר שנה ורבע, זיכה בית המשפט את קוזניצוב פה אחד. 

בפרשת דרור שאולי (מקרה בו זוכה הנאשם מאשמת רצח, אף כי בחקירתו במשטרה הודה במעשה ואף "שיחזר" את ה"רצח") קובע בית המשפט שדן בעניינו: 

בפרשת טארק נוג'ידאת – לאחר שהוא מודה ומפליל שני אנשים נוספים בחטיפת החייל אולג שוחט ז"ל וברציחתו, נלקח טארק לבצע "שחזור".

חרף רצונו לרצות את השוטרים, הוא אינו מצליח להוביל אותם אל זירת הרצח ואל המקום שבו הוטמנו חפציו של הנרצח: "לא מכיר את השכונה", "לא זוכר בדיוק", "אני אומר לך, אני לא מכיר את המקום פה בכלל".

כשנשאל מדוע הוא מתקשה להיזכר, הוא משיב:

"לא זוכר, אני אף פעם לא הייתי במקום הזה, אני לא יודע לאיפה ללכת, אני לא זוכר את המקום בכלל" 

כשהשוטרים מנסים לרענו את זכרונו: "בוא, זה קרה פה", הוא משיב: "לא יודע, לא זוכר, בחיים שלי לא הייתי פה, בחיים שלי, למה, מה יש לי פה לעשות?"

משנתבקש להוביל את השוטרים לבאר בו נמצאו שרידי חפציו של הנרצח הוא מתנצל: "אני לא יכול, כי אני לא יודע איפה זה נמצא בדיוק".

טארק אינו מצליח להשיב על שאלות בסיסיות (שאמורות להיות בידיעת מי שנכח בזירת הפשע), הוא אינו יודע כמה יריות ירו בנרצח או היכן וכיצד נפל. 

הוא אינו יודע היכן ובאיזה אופן עמד רכב הסוברו בזירת הרצח. 

טארק "יודע" לספר כי הם הסתירו את הגופה מתחת לעץ זית, אף כי בפועל נמצאה גופתו של אולג קבורה תחת עץ חרוב.

במהלך השחזור "מכניסים השוטרים  מילים לפיו" - כשהם מגיעים לצומת בית רימון מציין בפניו השוטר כי: "אנחנו נמצאים לפני צומת בית רימון" ושואל אותו "מה שם המקום הזה?" טארק משיב: "צומת בית רימון".

עד כאן דבריה של השופטת דורנר. 

יש שיטענו כי "שחזור" שיש בו כדי להוביל לפרצי צחוק בקרב הקהל הרחב (גם אם לאחר מעשה), מן הראוי היה שישמש אות אזהרה לחוקרים מקצועיים בשב"כ ובמשטרה, ותמרור עצור לאנשי המקצוע בפרקליטות ובבית המשפט, בשעת מעשה. 

מטרת השחזור - לבחון את אמינות הודאתו של החשוד ולאשש אותה. השחזור קרוי בשפה מקצועית: "הולכה והצבעה" - על החשוד להוליך את חוקריו ולהצביע ולא להיות מולך ומכוון על ידי החוקרים.