מומחים מפוקפקים ו"מדע זבל"

בתחום הזיהוי הפלילי התפתחו, השתכללו (ואף התקבעו) לא מעט ענפים בלתי מבוססים, המכונים "מדע זבל - "Junk science.  

מדע זבל - הינו ככל הנראה היפוכו המוחלט של "מדע מבוסס" ומהווה שם כולל לענפי "מדע" בלתי אמינים ובלתי מוכחים אשר אינם אמורים להסתופף תחת הכותר מדע, אך נחשבים משום מה בעיני רבים (בהם הרכבים ושופטים לא מעטים) כבסיס איתן ולגיטימי להרשעת נאשמים - לא אחת על סמך עדויות "מומחים" מופרכות, שרלטניות, שקריות ומניפולטיביות, המוצגות בביטחון רב, תוך העלאת ושטיחת טיעונים פסאודו מדעיים אשר נופלים על אוזני שופטים כרויות, המאמצים אותם בהערצה והתבטלות מפני ה"מומחה" המדעי המרשים.

ענפי מדע אשר לא נחקרו כראוי, לא כל שכן הוכחו,  משמשים עדים "מומחים" מצד התביעה, לביסוס הרשעות שווא (המובילות למאסרי שווא ממושכים) בלא כל בסיס מדעי ראוי. 

ההשוואה "המדעית" בין הממצאים שנאספו בזירת הפשע ונתוני החשוד/הנאשם תוך קביעה מדעית נחרצת הקושרת אותו לעבירה אף כי אין בינו  ובין ביצוע העבירה דבר, מובילה לעיוותי דין קשים מנשוא.

"מדע הזבל" בשירות המאשימה, מוביל לתוצאות קשות של הרשעות שווא. 

תחומי "מדע זבל" רבים ובכללם ענפים מופרכים דוגמת השוואת זקיקי שיער או סימני נשיכה, אשר הוכחו כבלתי אמינים בעליל, הובילו ערכאות רבות להרשעת חפים מפשע ושליחתם לשנות מאסר ארוכות.

עדויות שרלטנים אשר הכתירו עצמם כמומחים בתחומים מופרכים (אשר אין כל מקום להסתמך עליהם לשום דבר ועניין, לא כל שכן לצורך הרשעה במשפט פלילי), שימשו בסיס איתן לאין ספור ערכאות שיפוטיות על מנת להוציא תחת ידן הרשעות שווא קשות.

נאשמים רבים נשלחו לשנות מאסר ארוכות על בסיס "מדעי" של השוואת שיער מיקרוסקופית, בה בשעה שברור כיום לכל כי מדובר במדע לא מבוסס בלשון המעטה. השוואה גנטית של שערות שנמצאו "זהות" בבדיקה מיקרוסקופית, הוכיחו כי אין קשר גנטי בין השערה לשערות החשוד. ייתכן כי השערה נחזית זהה בבדיקה מיקרוסקופית, ואולם, זהות שכזו יכולה להימצא גם בהשוואה לעוד עשרות אם לא מאות אלפי שערות בעולם.

בתי המשפט רבים הרשיעו אין ספור נאשמים בהתבסס על תחומי "מדע" מופרכים של עדי תביעה "מומחים" שהציגו עצמם (בכריזמה ותוך הקרנת ביטחון רב) ככאלה - החל ממומחים שפיתחו שיטות להשוואה בין סימני חבלה בגוף הקרבן לזיהוי מדויק של החפץ שפגע בו, ועד "מומחים" שידעו לזהות בוודאות את הנאשם כמבצע העבירה באמצעות כלב שידע לזהות ברחרוח את מבצע העבירה לאחר שרחרח ממצא מזירת הפשע – גם בחלוף זמן רב. נראה כי אין לנאשם כל דרך להתמודד עם הוכחה נחרצת שכזו – משבית המשפט החליט להאמין בה ולקבל אותה.

תחום שערורייתי נוסף הינו השוואת "סימני נשיכה" לטביעות שיניים של חשוד. המומחה מראה דמיון מסוים בין השניים ובתי המשפט משתכנעים מ"הוכחה" שאין בינה ובין המדע או האמת ולא כלום.

באחת הפרשות שטופלו במסגרת פרויקט החפות, נשלח הנאשם לעשרות שנים בכלא לאחר ש"מומחה" פורנזי משטרתי העיד על זהות בין סימני הנשיכה הרבים שנמצאו על גופת ילדה שנחטפה, נאנסה, נרצחה והושלכה לנהר, ובין טביעות השיניים של הנאשם. לאחר שנים בהן ישב בכלא התגלה האשם האמיתי, אשר אשמתו הוכחה בוודאות בבדיקת DNA.

הרוצח הודה במעשה החטיפה, האונס והרצח אך טען כי לא נשך את הקרבן. בדיקה שנערכה במקום, בדרך של השארת גופת חזיר קטן במי הנהר באותו המקום בו נמצאה הגופה, גילתה כי סימני הנשיכה הרבים על גופתה של הילדה - (אותם זיהה ה"מומחה" הפורנזי המשטרתי בוודאות כסימני נשיכה של אותו נאשם חף מפשע) היו סימני כרסום שהותירו בגופה סרטני נהר השורצים במקום.