שערוריית מעבדת הפשע המשטרתית ביוסטון

בשנת 1987 הורשע ג'ורג' רודריגז באונס נערה בת 14. אף כי היו לשוטרים את כל הסיבות להבין שהוא אינו קשור לפשע (לרבות הודאה של אחד האנסים הנכונים, אשר כלל בעדותו גם את שותפו האמיתי לפשע), רודריגז נעצר, נשפט והורשע – בעיקר בהתבסס על בדיקה מיקרוסקופית שהתבצעה במעבדת הפשע המשטרתית ביוסטון, וקישרה אליו שערה שנמצאה בערכת האונס. על רודריגז נגזרו 60 שנות מאסר. כל הערעורים והבקשות שהגיש רודריגז נדחו.

בשנת 2002 החל "פרוייקט החפות" האמריקאי (Innocence Project) לטפל בעניינו של רודריגז. בדיקת DNA הוכיחה כי השערה שנמצאה אינה קשורה לרודריגז, והוא זוכה לאחר שריצה 17 שנות מאסר.

הגילוי הוביל לבדיקת התנהלות המעבדה המשטרתית, ולבדיקה חוזרת של אלפי בדיקות מעבדה שהוצגו בבתי משפט, במהלך תקופה של 25 שנים. שישה מדעני זיהוי פלילי קבעו כי אותו טכנאי מעבדה (אשר קודם בינתיים לתפקיד ראש מחלקת ה-DNA במעבדה) נעדר את הכישורים לבצע את הבדיקות או העיד עדות שקר מפלילה ביודעין. ביקורת ממשלתית הגיעה למסקנה כי טכנאי המעבדה לא היו מיומנים כראוי, פירשו לא נכון נתונים, לא ערכו רישום ראוי של הנתונים, והשתמשו בדגימות באופן שלא הותיר לצוותי ההגנה אפשרות להתמודד ולהפריך את המסקנות השגויות. השערורייה העמידה בספק, רטרואקטיבית, אלפי מקרים נוספים, לרבות משפטי רצח. חשוב לציין כי באותו מחוז היה מספר ההוצאות להורג הגבוה ביותר (73) בטקסס. 

המעבדה נסגרה.