חזקת החפות מפשע הינה זכות יסוד בכל חברה מתוקנת ואחת מאושיות היסוד של מערכת המשפט במדינת ישראל.
שופט בית המשפט העליון יצחק קיסטר קבע: "אדם הוא בחזקת כשרות כל עוד לא הורשע, גם אם הועמד לדין".
שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה קבעה:
"חזקת החפות היא חזקה ראייתית, המחייבת זיכוי נאשם מקום שלא הובאו ראיות מספיקות לאשמתו".
שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו קבעה: "לפי העקרונות שלנו, אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו."
פרופ' שניאור זלמן פלר קבע: "...כך הוא בהתאם לכלל in dubio pro reo; זכותו הבסיסית של כל אדם להיות מוגן מפני הפללה כל עוד קיים ספק סביר שמא בכל זאת הוא חף מפשע".
אף כי כן, זכות יסוד זו אינה מעוגנת בחוק.
בשנת 1994 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: זכויות במשפט.
הצעת החוק מנסה לעגן בחקיקה את הקביעה כי: "כל אדם בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין" וכי:
"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
על פי המובהר בהצעת החוק גופה:
"חוק-יסוד זה מטרתו להגן על זכויות האדם במשפט ולהבטיח משפט צדק, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."
עד כה החוק טרם התקבל.