נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות

עתירה לבתי הדין

בנוסף לשיטות החקירה, יש להביא בחשבון גם את תנאי המעצר בהם שרוי הנחקר במהלך תקופת חקירתו. נדמה כי ברור לכל שתנאי מעצר, מעצם טיבם, הינם בעלי השפעה על מצבו הנפשי והמנטלי של הנחקר – לא כל שכן כאשר הוא עצור משך ימים רבים בתנאי מעצר בלתי אנושיים.
שופט בית המשפט השלום ברמלה, שמואל ברוך, מספר במסגרת גזר הדין שנתן בפרשת אלעצרה, על התנאים השוררים בתאי המעצר, כפי שהתרשם בשעת ביקורו במקום:
"...דומה כי אין מחלוקת  עובדתית שהמדובר בתנאים לא אנושיים... ביקרתי בעבר, וגם בתקופה האחרונה, בתאי מעצר בכל מרחב שפלה... הממצאים, בקצירת האומר, הם תנאי צפיפות בלתי אנושיים, שניים, לפעמים  שלושה עצורים במיטה אחת, עצורים ישנים על הרצפה, עצורים ישנים על הגג של תא השירותים בפער שבין גג תא השירותים לגג תא המעצר, חלונות חסומים בלא אוורור, העדר כל תשתית סניטציה אלמנטרית, העדר שולחן, האנשים אוכלים מהרצפה...  יש נאשמים שישנים בכלוב ללא שירותים וללא כיור, יש נאשמים שישנים בחדרון שרוחבו עשרות סנטימטרים ספורים שאמור לשמש למפגש נאשמים עם עורכי הדין... בביקורי האחרון בבית מעצר שפלה, שבו 55 מיטות, היו במקום 97 עצורים ואני  שומע שמצב זה טוב בהרבה מהמצב היום... משמעות הדברים היא, כאמור, לא אנושית."
למותר לציין את ההשפעה של תנאים מעין אלה על נחקר נורמטיבי הרגיל בתנאי מגורים ראויים.

שתפו: